אושקוש 2022
טיסה ל AirVenture באושקוש ויסקונסין
חלום של כל טייס הוא להיות, לפחות פעם אחת, באירוע הגדול ביותר בעולם לטייסים באושקוש ויסקונסין.
עבורי זו הייתה הפעם הרביעית וטרם נאמרה המילה האחרונה. הכיף הגדול ביותר הוא להגיע לאושקוש בטיסה כשאתה הטייס, טוב נו, לפחות בחלק מהדרך. שלושה מידידי לא הזדקקו לשכנוע להצטרף אלי, וכך הגענו ארבעה חברים, כולנו טייסים, לגייטרסבורג מרילנד. שם באקדמיה לטיסה WIFA שכרנו מטוס ססנה 172XP, מנוע 210 כ"ס, שהוביל את ארבעתנו על ציודנו בקלילות נהדרת.
צריך גם אוויר אחר לנשמה, אוויר של חווית טיסה אמריקאית. תכנון נכון של מסע כזה דורש להגיע לארה"ב יומיים מראש ולהשאיר יומיים לחזרה, למקרה של עיכוב במהלך הטיסה עקב בעיות מזג אוויר או תקלה בלתי צפויה. ההגעה והחזרה מאושקוש חשובה לא פחות, המטרה לבקר בדרך באתרים שונים ולבצע נחיתות בכמה שיותר שדות תעופה, שזו חוויה בפני עצמה.
היום הראשון החל בצורה משובשת ביותר, לא, אני לא מתכוון לטיסה בארה"ב, אלא לטיסה ביציאה מהארץ. הטיסה של חברת לופטהנזה שהייתה אמורה לצאת בשעה 8:00 בבוקר יצאה רק ב- 10:00, התוצאה, פספסנו את טיסת ההמשך מפרנקפורט לוושינגטון. ואז החלה סאגה של המתנה מתסכלת, עד שהבנו שכנראה טיסת ההמשך תהיה רק למחרת. לקראת הערב קיבלנו חדרים במלון סמוך וכרטיס טיסה "standby". ברוב חוצפתם אמרו לנו שזה תלוי באם יהיה מקום בטיסה. למחרת בשעה 7:00 בבוקר התייצבנו בשדה התעופה בדוכן של לופטהנזה, למרות שהטיסה אמורה להמריא ב- 10:30. רק דקות לפני העלייה למטוס אישרו לנו שיש מקום. הגענו לארה"ב באיחור של כ- 24 שעות, אתם רואים, הוספנו יום להגעה שהוכיח את עצמו, לטיסה יצאנו בזמן.ס
גייטרסבורג – מרילנד
אחד מהחברים שטס בטיסה אחרת חיכה לנו עם רכב שכור. יצאנו לכיוון המלון, ואז התברר שיש פספוס קטן נוסף. המלון הוזמן בטעות ב- Gettysburg Pennsylvania במקום ב- Gaithersburg Meriland. למזלנו רק שעת נסיעה הפרידה ביניהן, הפרש נסבל לעומת היום הקודם. התייצבנו בבוקר באקדמיה לתעופה. מדריכת טיסה צעירה "מתוצרת ישראל" בדקה את כישורי הטיסה שלנו בטיסה קצרה להכרת המטוס ולאשרור הביטוח. לאחר מכן המראנו לטיולנו.
החלטנו על טיסה של כשעה לכל מקטע (Leg). בארה"ב אין בעיה בהחלטה כזו כי יש שדות תעופה רבים כל כך שכמעט בכל קטע טיסה היינו בטווח גלישה לשדה כלשהו. נחיתה ראשונה הייתה בשננדואה וואלי ((Shenandua Valley לצורך החלפת טייס, ומשם המשכנו למנחת Ingalls Fld Airport הנמצא על אחת הפסגות ברכס האפלצ'ים, מנחת בגובה 4000 רגל בנוף מדהים. נחתנו למנוחת לילה ראשונה באחת העיירות שבדרך.
נאשוויל – טנסי
העיר הראשונה בדרכנו הייתה נאשוויל בטנסי. עיר שמחה וצוהלת. קיבלנו בהפתעה את החום הכבד שקיבל את פנינו. היה ברור שחייבים לטייל רק במקומות ממוזגים ומצאנו כאלה. ראשון היה שוק האיכרים הנפלא, שהיה גדוש בפירות וירקות שהגיעו ישר מן השדה. האפרסק הזכיר לי טעם של פעם כשגם בארץ עוד היו אפרסקים גדולים מתוקים ומלאי מיץ שנוזל מבין האצבעות. רק לחשוב על כך ופי נמלא ברוק. רוב השוק ממוקם בבניין סגור וממוזג, בצד דוכני המכירות שולבו מסעדות וברים. הרווינו את צימאוננו בבירה מקומית צוננת והמשכנו לבניין העירייה הסמוך, מבנה מרשים הממוקם בראש גבעה (בחום ששרר בקושי הצלחתי לטפס לראשה). משם המשכנו ל- Musicians Hall of Fame Museum שהציג את תולדות מוזיקת הקאנטרי, שנאשוויל היא בירתה. גולת הכותרת התגלתה בערב, הרחוב הראשי Broadway הפך למדרחוב, לאורכו עשרות ברים, פאבים ומסעדות. המשותף לכולם היו הופעות חיות של להקות זמר שהביאו את סגנונן האישי למוזיקה. הכיף הגדול היה להסתובב בין אלפי הצעירים והצעירות שמילאו את המקום, חלק ניכר מהן לבוש במכנסונים, נעלי קאובוי וכובע רחב שוליים, שהדגיש עוד יותר את ייחודו של המקום.
ממפיס העיר של אלביס
המראנו משדה התעופה John C Tune Airport ליעד הבא, העיר ממפיס. להפתעתי תמיד חשבתי שממפיס היא עיר בטנסי, ואז גילינו שממפיס חצויה ע"י נהר המיסיסיפי וחלק ממנה נמצא במדינת ארקנסו. הסיבה העיקרית לבקר בממפיס היא ביקור בגרייסלנד האחוזה של אלביס פרסלי. ואכן החוויה הייתה שווה. הביקור החל באולם כניסה רחב ידיים, אוטובוסים זעירים הסיעו אותנו לאחוזתו של אלביס. האחוזה שמורה היטב, בשיטוט בין החדרים ניכרת התחושה שחזרת בזמן לשנות החמישים של המאה הקודמת. חדרי המגורים, המטבח, חדרי המוזיקה, חדר הביליארד ועוד. הריהוט, הקישוטים, התמונות ביטאו את סגנונו של אלביס, הכל בצבעים עזים, כולל הקישוטים וצבע הקירות. בגדיו הוצגו בתוך ויטרינות זכוכית, ותמונות המשפחה מילאו את הקירות. סמוך לטירה נמצא בית הולדתו. בחצר המטופחת, בין פסלים ובריכות נוי, נחים אלביס ובני משפחתו את מנוחתם האחרונה. מעבר לכביש באולם ענק מוצגים עשרות כלי הרכב שאלביס אסף, מכוניות ספורט לצדן של מכוניות יוקרה. בחצר עמדו בגאון שני מטוסים, קונבאייר 880 נקרא על שם בתו ליסה מארי, ומטוס שני קטן יותר, לוקהיד ג'טסטאר 1962. שני המטוסים עוצבו לנוחות מרבית הנוסעים על פי טעמו של אלביס.
סנט לואיס – מיזורי
העיר ממוקמת במדינת מיזורי על גדת המיסיסיפי. האתר הבולט ביותר הוא קשת השער שנבנה לכבוד המתיישבים שפרצו את הדרך מערבה. גובהה 192 מטר, בדיוק כמו המרחק בין בסיס הרגליים של הקשת. היא נמצאת בפארק קשת השער על הגדה המערבית של המיסיסיפי. נחמד לטייל מתחת לקשת (לא הצלחנו להשיג כרטיסי כניסה לסיור לראש הקשת, היה צורך להזמין מראש), מרשים למדי היה לחוג מעל הקשת בטיסה לפני שהמשכנו ליעדנו הבא.
שיבויגן – ויסקונסין
השבוע שבו מתקיים באושקוש אירוע הטיס השנתי הגדול ביותר בעולם, מחירי המלונות ממריאים לשחקים. בכדי למצוא מלון במחיר שפוי צריך להתרחק מעט ולהגיע ברכב שכור לאירוע. הפעם בחרתי בעיירה שיבויגן על גדת אגם מישיגן. עיירה נקייה ומקסימה שנעים לטייל לאורך הטיילת שעל גדת האגם ומדי פעם ללגום בירה צוננת בפאב מקומי. ביומיים הבאים העברנו בכיף באתר האירוע AirVenture המאורגן ע"י EAA – Experimental Aircraft Association . שדה התעופה Wittman Reginal Airport הוא המארח. אלפי מטוסים נוחתים באתר וחונים על שדות הדשא הרחבים, כשהמטוסים מסודרים בשורות מאורגנות להפליא. השטח מחולק בין אזורי תצוגה בהאנגרים ענקיים ולאורך הכבישים הפנימיים. באזור אחר יש תצוגת מטוסים המסודרים לפי תקופות יצור, מטוסי מלחמה ישנים וחדשים. באזור נוסף יש אוהלי הדרכה והרצאות, ולאורך המסלולים על הדשא במרחק ביטחון, מתמקמים אלפי המבקרים לצפות במופע האווירי. המופע מתרחש כל יום בין השעות 14:00 ל- 18:00, ופעמיים בשבוע יש מופע לילי בין השעות 20:00 ל- 22:00. המופע כולל אירובטיקה, טיסות מבנה, פעלולים וצניחות. לעיתים יש תוספות מיוחדות כגון נחיתה של מטוס על רכב נוסע, תחרות בין מטוס לרכב עם מנוע סילוני או הדמיה של ההתקפה על פרל הארבור שכוללת פירוטכניקה מרשימה. אחת האטרקציות היא אירובטיקה של מטוס דו כנפי, שבנוסף למנוע עם מדחף, מורכב בתחתיתו מנוע סילוני שמופעל בעת נסיקה אנכית כלפי מעלה, מה שמעניק למטוס תאוצה לא מהעולם הזה. שדה דשא נוסף, משמש כאתר קמפינג, מטוסים חונים בשורות ולמרגלותיהם הבעלים ואורחיו הקימו אוהלים. בערב יש הופעות וריקודים כך שכנראה לא משעמם שם.
דייטון – אוהיו
עזבנו את שיבויגן, מ- Sheboygan County Memorial Airport. טיסה בגובה נמוך לאורך חופו של אגם מישיגן מעל שיקגו ובנייניה הגבוהים, נוף עירוני מרשים ביותר, חניית ביניים ב- Gary Reginal Airport להחלפת טייס, ומיד המשכנו בטיסה לדייטון שם נמצא מוזיאון חיל האוויר. נחתנו ב- Moraine Air Park Airport הסמוך לדייטון. הביקור הוא ערך מוסף חשוב לתצוגה שראינו באושקוש. מתחיל עם ההיסטוריה של התעופה, דגמי מטוסים מתחילת המאה שעברה וממשיך לאורך השנים של התפתחות התעופה, עד למטוסים החדישים ביותר בני זמננו. בנוסף יש אגף של טילים שהטיסו את האסטרונאוטים לחלל.
מפלי הניאגרה – ניו יורק
במפלי הניאגרה ביקרתי כבר פעמיים בעבר, היו לי רגשות מעורבים לגבי ביקור שלישי, אך נעתרתי לבקשת חברי לבקר שוב. לא הצטערתי על כך. להפתעתי הרבה גיליתי שיש במקום פארק ענק ומסלול הליכה לאי העזים הסמוך, שממנו יש תצפית נוספת, קרובה יותר למפלים וביום של רוח נגדית רסיסי הטל העולה נוחתים על הצופים כפי שקרה לנו. מומלץ להשתתף בסיור למנהרה המובילה אל מתחת למפל. הגשר המוביל לקנדה הוא אחד משערי המעבר בין ארה"ב לקנדה. שער חד כיווני העביר אותנו אל המדרכה שעל הגשר, הנוף הנשקף מהגשר אל המפלים מאפשר זווית נוספת אם כי קצת רחוקה יחסית. בסוף הגשר הגענו עד שער הכניסה לקנדה, להימנע מבירוקרטיה מיותרת לא נכנסנו לקנדה, סבנו וחזרנו לאזור האמריקאי. כפי שציפינו נדרשנו להציג דרכונים. אחד מהחברה שכח שהוא נכנס לארה"ב עם דרכון זר והביא את הדרכון הישראלי בטעות, למזלו השוטרת בגבול הייתה סבלנית ומצאה את תאריך הכניסה שלו לארה"ב והסתפקה בתמונת הדרכון שבטלפון.
את הלילה העברנו במלון בבופלו הסמוכה. אחרי המראה מ- Niagara falls Airport שוב יצאנו לסיבוב מעל המפלים, מבט אחרון ופנינו לניו יורק. בדרך נחתנו פעמיים להחלפת טייס, ולבסוף מנהטן התגלתה לפנינו במלוא הדרה. טסנו לאורך נהר ההדסון עד לפסל החרות, שתי הקפות סביב הליידי ושוב במעלה ההדסון עד הפניה לשדה התעופה Titirboro Airport בניו ג'רסי.
מנהטן – ניו יורק
לא מבזבזים ערב פנוי, מונית אובר הובילה אותנו למנהטן. כיאה לעיר הגדולה כיכר טיימס הייתה מלאה וצפופה. שחקנים לבושים בתחפושות של גיבורים אמריקאים הצטלמו עם נערות מתלהבות, אורות המסכים ומנורות הניאון האירו את הערב כאילו אמצע היום. לאחר ששבענו מהמראות, החלטנו לאפשר גם לבטן לשבוע לפני שנחזור לניו ג'רסי להמראה האחרונה בחזרה ל Montgomery County Airpark בגייטרסבורג מרילנד.
וושינגטון די סי – מחוז קולומביה
נפרדנו משארית הדולרים שבכיסנו בתשלום עבור שכירת המטוס, נפרדנו מהאנשים הנפלאים בבית הספר לטיסה WIFA, ויצאנו לדרך, הפעם על הכביש ברכב שכור. המלון ברוקוויל הסמוכה לגייטרסבורג היה מצוין. המרחק לוושינגטון, כשעה נסיעה, הביא אותנו להחלטה להישאר שם ולא לחפש מלון בוושינגטון שבוודאי היה עולה כפול. וושינגטון מוכרת לי מביקוריי הקודמים. תמיד מרשים בעיני איך האמריקאים גאים במנהיגיהם והאופן שבו הם מנציחים אותם, אם זה מעגל הפסלים של הנשיאים וגדולי האומה בבניין הקפיטול, האנדרטאות של הנשיאים ג'פרסון ולינקולן, ואם זה במוזיאונים הרבים הפזורים בבירה על ההיסטוריה של אמריקה, מורשת האינדיאנים, התעופה. גם מוזיאון השואה המייצג טוב כל כך את הדור האבוד שלא שרד במלחמה הנוראית נמצא שם.
לשמחתי הטיסה חזרה לארץ עברה ללא תקלות ובזמן המתוכנן עם חוויה בלתי נשכחת של טיסה מעל נופים מגוונים ונחיתות בשדות תעופה רבים, כל אחד עם ייחוד משלו. בקיצור כיף לטוס בארה"ב.
