יוון, זה תענוג
אתונה הנפלאה
מזג אויר נפלא קיבל אותנו בהגיענו לאתונה. אחרי שהתמקמנו במלון סול הנהדר יצאנו לטיולנו הראשון.
האקרופוליס של אתונה, כולל את הפרתנון, הארכיון ומקדש אתנה ניקה נתן תחושה של היותנו בעת העתיקה, מה שכמובן הפריע היה הקהל הרב שרעש נקישות מצלמותיו בעת שצילם כל עמוד מעוצב או פסל נשמע מכל עבר.
לאחר ארוחה קלה באחת הטברנות, המשכנו לטייל באגורה העתיקה כדי לראות את שרידי השוק העתיק והמרכז הפוליטי עד לגבעת אראופגוס כדי לראות את המקום בו התקיימה החצר האתונאית העתיקה.
סיימנו את היום בביקור במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי, הכולל אוסף נרחב של חפצים ואמנות יוונים עתיקים.
לארוחת ערב, נכנסנו לטברנה מקומית שלהקה יוונית הנעימה לנו בשירים מוכרים.
פיראוס
למחרת, החלטנו לאכול בפיראוס על החוף, המטרו הוביל אותנו לעיר היפה. טיילנו בסמטאות, טיפסנו אל רום הגבעה דרך גרם מדרגות שהוביל לפסגה, כמובן נאלצנו לעצור להשיב את רוחנו כל כמה עשרות מדרגות. לפני שהתחלנו בירידה הקלה למסעדה שבה הזמנו מקום לארוחת צהריים. התקבלנו בכניסה על ידי מארחת מקסימה שהובילה אותנו אחר כבוד לשולחננו. אכן לא התאכזבנו, הדג היה מעולה וכנ"ל הסלטים והקינוח. בעצלתיים דשדשנו למטרו, לחזור לאתונה
אחרי קפה ומאפה ביקרנו במקדש זאוס האולימפי ובקשת אדריאנוס, שניהם מתוארכים לתקופה הרומית. עצרנו ליד בית הקברות Kerameikos כדי לראות את מגרשי הלוויה העתיקים והמשכנו לאגורה הרומית ובמגדל הרוחות כדי ללמוד עוד על החיים האתונאים העתיקים.
חזרה באתונה
לצערנו, ימים קרים הגיעו. הקדשנו את יומנו לטיול רגלי בשכונות הציוריות, לאורך הרחוב, חלונות הראווה המעוצבות הוכיחו שיש גם חיים בעיר. הקור חדר לעצמותנו, מדי פעם חיפשנו מקלט בבית קפה להתחמם. הייתה לנו הזמנה למסעדה הממוקמת על גג אחד הבניינים הצופה לאקרופוליס. מלצר הושיב אותנו במקום אסטרטגי מול הנוף. מהר מאוד הבנו שהקור חזק מדי עבורנו מה גם שהמחירים כלל לא היו ידידותיים. נטשנו את המקום תוך התנצלות. יעד נוסף היה מסעדה הממוקמת בין שני בתים המקום היה מקורה ומחומם, הפתעתנו הייתה להקה שניגנה מוזיקה יוונית אותנטית. סוף טוב ליום מתיש.
תוספת מעניינת למעוניינים, בנוסף מה יש לראות באתונה, גם מסעדות וברים להנאתכם בכתבה של מירה איתן בקישור המצורף: "בטברנה. אבל לא רק: אוכל, שתיה וקניות באתונה".
הפלופונז
תעלת קורינתוס מפרידה בין יוון לחצי האי פלופונז, תעלה חצובה בסלע שקיצרה את מסלול השייט מאתונה ופיראוס למערב היבשת.
נפפליו (Nafplio), העיר השוכנת לחוף הים, יפה ונקיה. בתי העיר בסגנון הוונציאני גולשים ממצוקי ארגוליס (Argolis) אל החוף. בעיר העתיקה, סמטאות ציוריות ורומנטיות, הנמל מלא במסעדות. מעל העיר מתנשאת מצודה ענקית בין שלושה מבצרים, מהם נשקף הנוף המרהיב של העיר והמפרץ.
למטיילים דרומה, הרי הטאייטוס (Taygetos). אזור נפלא לטיולים, עצי חרוב וזית גולשים על המדרונות, גבוה יותר אפשר למצוא עצי אלון, עצי אשוח ואורן שחור. בין הפסגות יש כפרים קטנים קסומים, אפשר להמשיך לכיוון ספרטה עד קלמטה הדרומית יותר.
במערב אפשר להנות מפיסת היסטוריה וארכיאולוגיה בעיר אולימפיה. צפונית יותר קניון וראיקוס יורד בתלילות מהרי ארקאדיה (Arcadia) אל מפרץ קורינתוס. הקניון מלא בוסתנים ולאורכו זורם נחל משופע במפלי מים שביניהם נוסעת רכבת הרים מיניאטורית שנסללה במאה ה-19.
העיירה קלאווריטה ((Kalavrita, הסמוכה לקניון ידועה בהיסטוריה העכובה מדם, בה נטבחו יותר מ-1,400 מבחורי העיירה ע"י הנאצים, בעקבות פעילות של פרטיזנים יוונים בסביבה. השעון במגדל הכנסייה של קלאווריטה מורה עד היום על שעת הרצח., במפרץ קורינתוס, שוכן הכפר היפה דיאקופטו (Diakofto), שנושק לים.
שבנו ליבשה לסיור בהרים שהמשיך דרך מנזרי מטאורה, המנזרים הוקמו על ידי נזירים שרצו להיות קרובים לשמיים על צוקי הסלע הגבוהים. המקום מרהיב ועוצר נשימה, משם דרך כפרי זגוריה היפים וחזרנו לאתונה.למעונינים בטיול יקבים ואוכל בפלולונז – בכתבה של מירה איתן: "טיול יין ביוון – פלפונז".
פיגדי וחצי האי פילון
כפר דייגים קטן בשם 'פיגאדי פטלאוס', מול חצי האי 'פיליון', ממוקם באמצע הדרך בין אתונה לסלוניקי. כפר קטנטן ושקט שאנשיו מתפרנסים מדיג או מאירוח. בבוקר עובר ברחובות הכפר רכב המחלק לחם לבתים. רכב אחר מצי דגים טריים וגם הירקות מגיעים בדרך זו. הבילוי המקומי, ישיבה בטברנות המקומיות ושתית צ'יפורו סוג של משקה אלכוהולי.
בקרבת הכפר, ניצב לו הר 'אוטריס' – ההר של הטיטנים, שעליו ארבעה כפרים. בחורף, בשל הגובה והשלגים הכבדים, יש ימים שבהם הכפרים מנותקים ללא יכולת לרדת מההר. האזור יפה לטיולים. עצי זית, עצי אלון ועצי ערמון מכסים את מורדותיו. מדי פעם נתקלים במנזרים, כמו בכל מקום ביוון.
שעה נסיעה מפיגדי נמצא חצי האי 'פיליון', בין מפרץ 'פאגאסיטיקוס' והים האגאי. ההר מגיע לגובה של 1,700 מטרים, והינו אתר תיירות פופולארי בכל ימות השנה, הנוף בהר עוצר נשימה, יערות, מעיינות ונחלים, הזורמים אל החוף.
כפרים ציוריים, בנויים על טרסות במורדות ההר וגגותיהם עשויים מסלע צפחה מקומי. שבילי אבן מובילים בינות לכנסיות ביזנטיות וקירות מקושטים.
הכניסה לחצי האי מובילה דרך עיר הנמל הגדולה 'וולוס' – עיר תיירותית גדולה ומכניסת אורחים. הטיילת מרושתת בטברנות המגישות מאכלים מקומיים. בדרך תוך כדי טיפוס מגיעים אל הכפר 'פורטאריה', ממנו הנוף למפרץ נראה בכל הדרו. בכפר עצמו תוכלו ליהנות מדוכני קונפיטורות הצבעוניות, מעץ דולב ענק בלב הכיכר המרכזית, ומטברנות נעימות.
בהמשך, הכפר 'מקריניצה', שנקרא גם "המרפסת של הפיליון". כפר יפיפה, עם בתי הצפחה. בכיכר ניצב עץ דולב ענק וחלול בן אלף שנה, אין תייר שעובר בכפר ולא מצטלם בתוכו.
הכפר 'חאניה', הממוקם כ-1,200 מטר מעל פני הים. הינו אתר סקי בתקופת החורף, המקום נותן תחושה שנמצאים בקצה העולם.
משם ירדנו בכביש מפותל לעיר החוף 'אגריה', להזין את עצמנו בטברנה מקומית לפני חזרה לעיר הגדולה סלוניקי.
סלוניקי
תענוג לצעירים שבינינו, העיר סלוניקי. היא לא אחת הערים היפות ביותר שפגשתי בחיי, אך היא בהחלט עיר נעימה מאוד ושוקקת חיים המציעה מספר אטרקציות לתיירים כמו המגדל הלבן, המוזיאון היהודי, כנסיות יפות, הרוטונדה ושער הניצחון שנבנה לכבוד הקיסר גלריוס, ומיד אתם מתפנים לחופים, לטיילת ולטברנות והאוזריות (בתי אוזו) העמוסות.
כיכר 'אריסטוטלוס' הרחבה מגיעה מהטיילת ועד למרגלות הגבעה עטורת החומות העתיקות, ובה הרבה מקומות בילוי. ממנה מסתעפות סמטאות ציוריות המובילות אל שוק 'מודיאנו' הססגוני והעמוס. במרבית אינסוף הטברנות הקטנות והאוזריות תענוג לשבת.
המטבח היווני פשוט וטעים. לדעתי כל מקום שאכלנו הגישו אוכל טוב. יותר על אוכל, בילויים וסיורי יקבים בכתבה של מירה איתן בקישור המצורף: "טיול קולינארי ביוון".