השכנה שלנו קפריסין
טיסה ראשונה לחו"ל כטייס
טיסתי הראשונה לקפריסין, לעיר החוף לרנקה הייתה על המטוס של מגידו תעופה, ססנה 172 4X-CHC. פעם ראשונה שאני מטיס מטוס לחו"ל ועוד מעל הים. לא אכחיש שהיו פרפורים בבטן. כמובן לא העזתי לחשוב על טיסה ללא מדריך בעל ניסיון, קיבלנו הדרכה מקיפה מהמדריך על כל שלבי הטיסה. תכנון ראשוני, הכנת מפות הלוך וחזור . המפה כללה פרוט מלא של מכשירי הניווט, התדרים שלאורך המסלול, מרחקים וזמנים לכל נקודת דיווח והגשת תכנית טיסה למודיעין טיס וקבלת האישורים הדרושים, ולבסוף הכרת שדה התעופה לרנקה.
התקופה הייתה טרום GPS, עזרי הניווט העיקריים היו מכשירי ה- VOR, זהו מכשיר השולח קרניים לכל עבר, במטוס יש נכשיר המזהה את הקרן ומצביע על כיוון הטיסה הדרוש ליעד. תחנות VOR שאינם נמצאים על מסלול הטיסה משמשים לקביעת המיקום של נקודות הדיווח שבמסלול ע"י חיתוך של קווי הקרן מזוג מכשירי VOR). הקרן של VOR של נמל התעופה בן גוריון ובהמשכה הקרן של VOR שבשדה התעופה בלרנקה. מכשירי ה VOR של ביירות ופאפוס משמשים לזיהוי נקודות הניווט שבדרך על ידי חיתוך הקרן מנתב"ג כמו TIROS ו- VELOX שנדרש לעבור דרכם, הושם דגש על התנהלות בקשר בשפה האנגלית על פי הקוד הבינלאומי.
קפריסין באופק
שלב ראשון חובה לעבור דרך שדה תעופה בינלאומי, המראנו ממגידו לשדה התעופה בחיפה. שם כבר המתינה לנו שוטרת גבולות שהחתימה את דרכוננו לא לפני שבודק בטחוני שאל האם ארזת לבד וכו'. יצאנו למטוס אם מידע חיוני כולל מזג האוויר בדרך וביעד וזהו אנחנו באוויר.
מזג האוויר הקיצי באזורנו לא מפתיע, יום בהיר ורוח קלה ואנו כבר אחרי נקודת דיווח גלים נוסקנו לגובה השיוט על פי תכנית הטיסה שהגשנו. מרגש מאוד לטוס מעל הים כשלא רואים יבשה כלל, טסנו לכיוון טירוס תוך בקרה ליירוט קרן ה- VOR של בן גוריון, מרגיע כשרואים שיש על מי לסמוך עד הרגע שלזמן קצר מאבדים את האותות עקב מגבלות קליטה כשהאות מבן גוריון נעלם והאות מלרנקה טרם התקבל. זה קורה לרוב באמצע הדרך, בין לבין יש חשש של חוסר מידע, מהמדריך הרגוע הבנתי שאין צורך לחשוש. בשלב זה שומרים את כיוון הטיסה תוך תיקון לרוח במידה ויש רוח צולבת. לא לדאוג, יש מעקב צמוד של הפיקוח האזורי, כך שבמקרה של סטייה מהנתיב אפשר לסמוך על הפקח שישים לב, יברר ויתקן את הכיוון במידת הצורך. עם קצת סבלנות, VOR מלרנקה החל להגיב.
רגע מרגש כשראינו את האי באופק, מזהים את המסלול, מגיעים לישורת הסופית ונוחתים. ההפתעה הראשונה הייתה שרות ה- VIP שקיבלנו מהחברה המטפלת במטוסים המגיעים לאי, כאן אזכיר שבוצע תאום מראש עוד לפני היציאה מהארץ. זה היה המעבר המהיר ביותר שלי בכניסה לארץ זרה. מחוץ לשדה עצרנו מונית לעיר. החברה הציעו לי לשבת מקדימה ע"י הנהג, התיישבתי ושמתי לב למשהו מוזר, מולי ההגה של המכונית, זו מכונית עם הגה בצד ימין. נזכרתי, קפריסין קולוניה של בריטניה לשעבר נוהגים בצד שמאל. חייכתי במבוכה שהנהג הגיע ופיניתי לו את מקומו ושלחתי מבט לחברים שהפילו אותי בפח, קצת צחוק על חשבוני.
כיף באי השכן
מאז עברו הרבה שנים, הצטרפתי לעמותת בז הכרתי חברים חדשים שעשו להם הרגל לבקר בקפריסין מספר פעמים בשנה, היום אני אומר בשמחה אחרי עשרות ביקורים שההנאה היא מרובה. לא רק לרנקה זכתה לביקורנו, גם השדה בקצה השני של קפריסין פאפוס זכה שננחת בו. לעיתים שכרנו רכב לטייל באי, ברוב המקרים זה ביקור כיף למנוחה ורחצה קלה באחד מהחופים הנהדרים שמקיפים את האי.
האנשים שפגשנו חביבים ואדיבים, האי בטוח ויש בו הרבה מקומות לביקור ובילוי. נתחיל בעולם הילדים בחופי פרוטרס על מתקניהם והחול הזהוב, עולם הצעירים שמתרכז באיה נאפה שמציעה חופים ופעילות ימית ביום ועשרות מסעדות ומועדונים בלילה. בכלל כל האי הוא אתר נפלא לחופשה האולטימטיבית, הוא קרוב, זול וקל להגיע אליו. מאיה נאפה במזרח דרך לרנקה ולימסול ועד פאפוס במערב, הרי הטרודוס במרכז עם העיירות המקסימות, והעיר פוליס בצפון מערב על חופיה המרהיבים.
היסטוריה לא פסחה על האי, אזכיר את:
- קברי המלכים מצפון לפאפוס – אתר עתיקות.
- הסלע של אפרודיטה – נמצא בחוף המערבי בדרך צפונה מפאפוס, אנשים נכנסים להתרחץ בים אולי מאמונה שיזכו לברכת אפרודיטה. לזכור, האתר ללא מצילים!.
- האמבט של אפרודיטה – ממוקם בצפון החוף המערבי של האי קרוב לעיירה פוליס, מגיעים בשביל הליכה לא ארוך מדי למערה שבתוכה מקווה מים קטן (לא לרחצה).
- העיר העתיקה של פאפוס – סמטאות עם חנויות, מסעדות ושוק מקורה.
- האמבט של אדוניס – נסיעה של כ 40 דקות בחלקה על אדמת כורכר. מגיעים לכניסה לאתר. נפרדנו מ 9 יורו לאדם בכדי לעבור דרך מבנה עם ריהוט עתיק לשביל עפר שלאורכו פסלים של אתנה, אפרודיטה ואדוניס כמובן. לבסוף אחרי ירידה זהירה על מדרגות האבן הגענו לבריכה מקסימה שמפל זורם לתוכה. מי הברכה קרים במיוחד, אבל זה לא מנע מהמבקרים לרחוץ בבריכה.
די חרשנו את האי לאורכו ולרוחבו, אבל אחד הדברים הכי מהנים הם הישיבה בצוותא של כל חברי הטייסים (בדרך כלל אנו מגיעים בקבוצה של שנים או שלושה מטוסים קלים) להעלאת חוויות מהטיסות והביקורים באתרים מופלאים.
כמה מילים על אוכל, ברוב המסעדות האוכל טעים, פשוט וזול. שתי מסעדות ראויות לציון:
The Mill – בעיירה קקופטריה בהרי הטרודוס, נמצאת במבנה מבודד וגבוה הצופה לנוף נפלא.
זפירוס – על הטיילת של לרנקה, ארוחת דגים מעולה.
